ביוגרפיה

בוריס לקר נולד בשנת 1932 בחרקוב שבברית המועצות (כיום אוקראינה). בין 1950 ל־1956 למד אדריכלות וציור בחרקוב, ובשנת 1959 עבר לקייב, שם חי ופעל במשך שלושה עשורים.

בקייב עסק באדריכלות, באמנות מונומנטלית, בפיסול, ברישום ובציור – ובכלל זה בשימור ובעיצוב של אנדרטאות. בשנת 1983 קיבל תואר דוקטור באדריכלות. לצד עבודתו המקצועית צייר ללא הרף: לימודי צבעי מים של כנסיות ומבצרים עתיקים, טמפרות של צפון רוסיה, ארמניה ודגסטן, וסדרות של נופי קייב שבהן, כפי שתיאר המבקר מירון פטרובסקי, הצבע צומצם עד כדי כך ש"מעשרה צעדים נדמה היה שהדפים ריקים".

בשנת 1990 עלה לישראל והשתקע בשכונת גילה בירושלים. האור והנוף של הארץ שינו את עבודתו: מדבר מצפה רמון, הים, עתיקות הארץ, המנהרות שמתחת לירושלים. מאחר שהחום לא איפשר עבודה ממושכת בטבע, רשם סקיצות קצרות בחוץ וצייר בבית, מהזיכרון, צבעי מים גדולים – חלקם, בסדרת "נצח", צבעי מים על בד ברוחב של יותר משני מטרים.

האוניברסיטה העברית בירושלים הזמינה ממנו תיעוד של בתי כנסת עתיקים בכמה ארצות, ובהן הודו וטורקיה. בשנים 2004–2005 חי ועבד בפריז במסגרת מלגת אמן ב"סיטה אינטרנסיונל דז׳אר".

עבודותיו הוצגו בתערוכות יחיד וקבוצתיות בישראל, בקפריסין, בארצות הברית, באוקראינה ובצרפת – ובהן במוזיאון ישראל, במשכן לאמנות עין חרוד, בכנסת ובבית האמנים בירושלים. מוזיאון ישראל רכש מעבודותיו לאוסף. מבקרים רואים בו אחד האמנים הבולטים של העלייה מברית המועצות.

במשך שנים אירח בביתו שבגילה תערוכות של אמנים אחרים, ויצר קהילה תוססת של אמנים עולים בירושלים. בוריס לקר נפטר בירושלים ב־30 באוקטובר 2010.